י"ג אלול תשע"א 12/9/11
אחרי הטיפולים הקודמים, בהם יצאו מתוככי הילה דברים מפחידים ומסעירים, תהיתי מה צפוי לנו עכשיו.
לא היה לי שמץ של מושג על מה נעבוד הפעם. הרגשתי כמו טיפוס הרפתקן וספונטני שנותן לנסיבות להוביל אותו אל היעד הבא.
אל ביתה של הילה צעדתי ברגל, מאריכה את הדרך בכוונה, כדי לבקש מהבורא הדרכה מדוייקת והגנה צמודה.
התפללתי אליו שיעזור לי להיות קשובה, לקול הפנימי שמדריך אותי, וגם להילה עצמה.
הילה נראתה יותר רגועה מאז הפעם הראשונה שנפגשנו ושכבה בציפייה על המיטה.
כשהבטתי בכפות רגליה קפץ מול עיני אזור הלב, שהיה מיובל, כהה וקשה, ונראה עם חסימה רצינית.
שאלתי אותה מה היא מזמינה הפעם, ולגמרי לא הופתעתי כשהיא ביקשה להתמקד באזור הלב, כי הוא מרגיש לה חסום.
עצמתי עיניים ונכנסתי איתה פנימה, לאן שהיא הובילה...
הגענו אל אזור הלב שלה. היא ראתה שם סלע מלא חורים.
חשתי שהוא מעורר בה רגשות ועניינים שאין לה כוח להתעמת איתם,
לכן לא נתתי לה להתעמק בצורתו, אבל כן ביקשתי שתתחיל למוסס את קצותיו ולפורר את מה שאפשר.
הדרכתי אותה לאחוז בו בשתי ידיה ולעקור אותו מתוך האדמה שבה הוא תקוע.
היה לה קשה להרים אותו, אז הוריתי לה לראות את כל המלאכים שנוצרו מהתפילות שהקהילה מתפללת עבורה, ושתיעזר בכוח שלהם להרים את האבן ולהשליכה בנשיפה למדבר מרוחק.
הילה עשתה כן, וכששמעתי את נשיפתה החזקה שאלתי מה היא רואה עכשיו.
היא הביטה למטה לשקע שהסלע הכבד הותיר, וראתה שם חורים וחריצים עמוקים, כמו שורשים של שיניים.
מהחורים הללו התחילו לצאת שקרים.
שקרים רבים שסיפרו לה בילדותה אשר פגעו בה.
הדרכתי אותה לדמיין כיצד מהחורים האלה מתחילים עכשיו לנבוע מים נקיים וטובים,
שמציפים את האזור ושוטפים הכל כלפי מטה.
הילה זרמה עם המים, אך לפתע חשה כאב חזק באזור הצלעות בצדה הימני.
שאלתי אותה מה היא רואה שם.
היא תיארה לי כמו מין אמבה חלקלקה בצבע כתום, מימית כמו ג'לי וארוכה מאד.
הדרכתי אותה שתשטוף את הדמות בעזרת זרימת המים כלפי מטה, לכיוון הזרת הימנית, שתצא דרכה.
לצערי, התהליך הזה כאב להילה מאד.
היא ממש הרגישה את הדבר הזה מחליק ועובר לה לאורך הרגל, ארוך וכמעט לא נגמר, גם דרך כלי הדם.
כשאני עשיתי לה הילינג עם תנועות של ניקוי והוצאה לכיוון הזרת, כאבה לה הברך, אחריה השוק, ואז העקב, ולבסוף הזרת.
לדבריה הדבר יצא, אך היא התנשפה בכאב, כי הזרת עדיין המשיכה לכאוב לה.
רק אחרי עיסוי אינטנסיבי של הזרת ושל הרגל דיווחה הילה על יציאה מוחלטת של "הדבר הזה".
כעבור דקות אחדות, כשהיא נרגעה, הדרכתי אותה להרגיש את המים הזורמים מהלב שלה אל שאר הגוף, למעלה, למטה ולצדדים, שתרגיש היכן המרכז שלה בבטן ושתחוש, סוף כל סוף, איך כולה, רק היא, ממלאת את כל גופה, מכף רגל ועד ראש.
שתרגיש איך היא אוהבת את מה שיש לה, מפני שזו היא ולא אף אחד אחר.
הגוף של הילה רעד.
היא הרגישה מוצפת באהבה.
היא ממש ראתה את כל היישוב שלנו דוחף לפני כן את האמבה הכתומה,
היא חשה אהבה עצומה, כפי שלא חשה מעולם.
בסוף הטיפול הילה חיבקה אותי וסיפרה לי על הגילגול הקודם שלה, כמה הוא השפיע והכביד עליה, ממש כמו סלע!
ואיזו הקלה עצומה חשה עכשיו, אחרי תהליך הניקוי המדהים.
ברוך ה'!
אחרי הטיפולים הקודמים, בהם יצאו מתוככי הילה דברים מפחידים ומסעירים, תהיתי מה צפוי לנו עכשיו.
לא היה לי שמץ של מושג על מה נעבוד הפעם. הרגשתי כמו טיפוס הרפתקן וספונטני שנותן לנסיבות להוביל אותו אל היעד הבא.
אל ביתה של הילה צעדתי ברגל, מאריכה את הדרך בכוונה, כדי לבקש מהבורא הדרכה מדוייקת והגנה צמודה.
התפללתי אליו שיעזור לי להיות קשובה, לקול הפנימי שמדריך אותי, וגם להילה עצמה.
הילה נראתה יותר רגועה מאז הפעם הראשונה שנפגשנו ושכבה בציפייה על המיטה.
כשהבטתי בכפות רגליה קפץ מול עיני אזור הלב, שהיה מיובל, כהה וקשה, ונראה עם חסימה רצינית.
שאלתי אותה מה היא מזמינה הפעם, ולגמרי לא הופתעתי כשהיא ביקשה להתמקד באזור הלב, כי הוא מרגיש לה חסום.
עצמתי עיניים ונכנסתי איתה פנימה, לאן שהיא הובילה...
הגענו אל אזור הלב שלה. היא ראתה שם סלע מלא חורים.
חשתי שהוא מעורר בה רגשות ועניינים שאין לה כוח להתעמת איתם,
לכן לא נתתי לה להתעמק בצורתו, אבל כן ביקשתי שתתחיל למוסס את קצותיו ולפורר את מה שאפשר.
הדרכתי אותה לאחוז בו בשתי ידיה ולעקור אותו מתוך האדמה שבה הוא תקוע.
היה לה קשה להרים אותו, אז הוריתי לה לראות את כל המלאכים שנוצרו מהתפילות שהקהילה מתפללת עבורה, ושתיעזר בכוח שלהם להרים את האבן ולהשליכה בנשיפה למדבר מרוחק.
הילה עשתה כן, וכששמעתי את נשיפתה החזקה שאלתי מה היא רואה עכשיו.
היא הביטה למטה לשקע שהסלע הכבד הותיר, וראתה שם חורים וחריצים עמוקים, כמו שורשים של שיניים.
מהחורים הללו התחילו לצאת שקרים.
שקרים רבים שסיפרו לה בילדותה אשר פגעו בה.
הדרכתי אותה לדמיין כיצד מהחורים האלה מתחילים עכשיו לנבוע מים נקיים וטובים,
שמציפים את האזור ושוטפים הכל כלפי מטה.
הילה זרמה עם המים, אך לפתע חשה כאב חזק באזור הצלעות בצדה הימני.
שאלתי אותה מה היא רואה שם.
היא תיארה לי כמו מין אמבה חלקלקה בצבע כתום, מימית כמו ג'לי וארוכה מאד.
הדרכתי אותה שתשטוף את הדמות בעזרת זרימת המים כלפי מטה, לכיוון הזרת הימנית, שתצא דרכה.
לצערי, התהליך הזה כאב להילה מאד.
היא ממש הרגישה את הדבר הזה מחליק ועובר לה לאורך הרגל, ארוך וכמעט לא נגמר, גם דרך כלי הדם.
כשאני עשיתי לה הילינג עם תנועות של ניקוי והוצאה לכיוון הזרת, כאבה לה הברך, אחריה השוק, ואז העקב, ולבסוף הזרת.
לדבריה הדבר יצא, אך היא התנשפה בכאב, כי הזרת עדיין המשיכה לכאוב לה.
רק אחרי עיסוי אינטנסיבי של הזרת ושל הרגל דיווחה הילה על יציאה מוחלטת של "הדבר הזה".
כעבור דקות אחדות, כשהיא נרגעה, הדרכתי אותה להרגיש את המים הזורמים מהלב שלה אל שאר הגוף, למעלה, למטה ולצדדים, שתרגיש היכן המרכז שלה בבטן ושתחוש, סוף כל סוף, איך כולה, רק היא, ממלאת את כל גופה, מכף רגל ועד ראש.
שתרגיש איך היא אוהבת את מה שיש לה, מפני שזו היא ולא אף אחד אחר.
הגוף של הילה רעד.
היא הרגישה מוצפת באהבה.
היא ממש ראתה את כל היישוב שלנו דוחף לפני כן את האמבה הכתומה,
היא חשה אהבה עצומה, כפי שלא חשה מעולם.
בסוף הטיפול הילה חיבקה אותי וסיפרה לי על הגילגול הקודם שלה, כמה הוא השפיע והכביד עליה, ממש כמו סלע!
ואיזו הקלה עצומה חשה עכשיו, אחרי תהליך הניקוי המדהים.
ברוך ה'!
